1. לעולם לא אכתוב קוד שמישהו אחר יבין.
2. אגרום לכל שורת קוד להראות מסובכת, אשתמש בשמות משתנים לא הגיוניים ולא אינטואיטיביים. לא אכתוב a=b אלא במקום: AlphaVarFrameLimiter=BypassCodeRoutine
3. אקליד מהר ואחשוב לאט.
4. לעולם לא אכתוב קוד רציף שניתן לעקוב אחריו. אשתמש בפרוצדורות, רוטינות וקלאסים משורשרים האחר בשני, וכולם רצים מתוך מאקרו.
5. לעולם לא אוסיף הערות והבהרות בתוך הקוד כדי שמישהו אחר יבין מה אני עושה או יודע.
6. לעולם לא אייצר קוד מקור חדש, אשפר את הישן ולא אסיר שאריות קוד לא דרושות.
7. לעולם לא אשמור את קוד המקור כולו במקום אחד, תמיד אשאיר קבצים חיוניים לבניית היישום בדיסק הקשיח הפרטי שלי (עדיף בבית) כדי שאף אחד לא יוכל לבנות את היישום בלעדי.
8. אף פרוצדורה לא תחזיר ערך, במקום פרוצדורות תחזרנה מצביעים שיצביעו לפרוצדורות אחרות שם יוחזר ערך.
9. תמיד אדבר על הקוד שלי באופן מופשט כדי שלא יבינו אותי.
10. לעולם לא אסיים פרוייקט בזמן, כדי שידעו שעבודתי קשה מנשוא.
11. כשמישהו עוצר אותי במשרד לשאול שאלה, לא אפסיק לדבר – גם אחרי שילכו, צריך תמיד להשמיע קולות של עבודה.
12. כשמישהו שואל אותי שאלה במשרד תמיד אשרבב קיצורי מילים וראשי תיבות באנגלית כמו: "רוצה לצאת לצהריים?" – "לא יכול כרגע, אני צריך לחבר את הפרוטוקול בפרוצדורה עם הSMTP של ה-TCP וכל זה צריך להיות מקומפל עד שעה חמש כי אז הLINUX שלי מגבה דרך SSH את כל הרוטינות ומעביר ל-NAS את ה-MBR של ה-HDD שלי…".
13. לעולם לא אזרוק רשימות ישנות.
14. לעולם לא אפנה לאדם בשמו.
15. תמיד אשדר מיסתוריות ומראה של "אני מהרהר בלוגיקה של היישום" גם אם אני חושב על בר רפאלי.
